מה הבעיה:

אמנם קיימות יוזמות שונות (ומוגבלות) שמיועדות לתמוך ולפתח את תרבות המוסיקה בישראל/ ייבוא וייצוג של מוסיקה מחו״ל (ואמנים נבחרים) בישראל, אך עם זאת אין זה מוסכם, מוגדר או מובן לחלוטין שכלל התעסקות זו בייבוא וייצוא מוסיקה היא העניין בר החשיבות הלאומית שהינו. במקום זאת, יש מתחרים וגורמים בלתי מתפקדים (בעיקר גורמים ממשלתיים) שהתעסקותם בהפקת פרויקטים ויוזמות דלילות, נעשית ללא תכנית, המשכיות או כלל הבנה בדבר האתגר הניצב בפניהם; במיוחד איך נתפסת אותה פעילות על-ידי אותם קונים/ מדיה/ צרכנים/ קהלי-היעד חיצוניים והכי חשוב, התוצאה הסופית שמקבל האמן והתפתחותו התרבותית והעיסקית בארץ ובחו״ל.

 

לדוגמא, ייתכן מצב בו גוף אחד עשוי לתמוך או לממן אירוע כלשהו, בעוד זה לא מקובל על ידי גוף אחר המעוניין להשיג מטרה זהה ולהגיע לאותם יעדים, אך אין שיתוף פעולה או תקשורת ויחד עם ביצוע מקצועי נמוך או מעקב אחר התרחשות הנעשים ברמה המינימלית ביותר יושג סף נמוך מאוד של הצלחה. זה כמובן מסבך את מערכת היחסים עם חו״ל וכלל גורמים חיצוניים פוטנציאליים (אמנים, שואוקייסים של התעשייה, פסטיבלים, שיווק, מנהלים וכיו״ב) ובזאת מעכב כל תפוקה משמעותית. כתוצאה מכך, החזר ההשקעה הינו מזערי ומכאן  שההשקעה מבוזבזת.

 

 

מה הוא הפתרון האידיאלי:

מה שישראל זקוקה לו היא גוף נטראלי ויחיד, אשר יהא מוגדר כגוף לייצוא מוסיקה ופיתוחה, בראשות תעשיית המוזיקה וזו בלבד ובשום פנים לא ע״י המדינה.

גוף יצוא זה חייב להיות ממוקד בהתפתחות תרבותית ועסקית מחד, ובו בעת במיתוג ממותן אך מחושב ויעיל של מגזר המוזיקה של ישראל. גוף זה צריך להיות משויך עם המדינה וליצור קשרים, שבילים והזדמנויות שיהיו נגישים לאמנים ולמגזר המוזיקה בלי בירוקרטיה, נפוטיזם, פוליטיקה (העומד כיום על סטטוס קוו) וכל מה שאין לו ולו קשר לנדרש. זה נעשה על ידי ביסוס מסר ייחודי ותכנית, יחד עם מותג מתואם, באופן אסטרטגי ולטווח ארוך ומתמשך.

מימוש הרצון והמסר הקולקטיביים כמגזר מוסיקה, והעברת המסר דרך מתווך אחד לבעלי עניין חיצוניים שונים, כולל אירועיתעשייה, פסטיבלים, מפיצים, מותגים בתעשייה, חברות הפקה, מוציאים לאור, ומשרדי יצוא אחרים.

 

איך אנחנו מגיעים לשם?:

א) ישראל זקוקה לגוף לייצוא ופיתוח מוסיקה שיהיה ניטראלי, לא פוליטי, ברור ומקצועי ביותר שיהיה ממומן היטב ורחב בהיקפו. 

 

ב) גוף ארגוני זה חייב להיות מנוהל על ידי גוף שיהיה נטול כל עניין כלכלי בכל הקשור לאמנים עצמם ולבעלי זכויות יוצרים או הזדמנויות.

 

ג) דירקטוריון המורכב ממגזר המוזיקה של ישראל ומקבלי החלטות תרבותיות מוכרח להיווצר, ויהיה האחראי על איזונים ובלמים, כדי להבטיח ניטרליות ובהירות.

 

ד) רשימה של הזדמנויות תהיה מפותחת ומכומתת, זו תכלול שואוקייסים של האמנים, פסטיבלים, בעלי ברית מהתעשייה, שותפים, ספקי תוכן, אתרים רשתיים ושיווק. 

 

ה) חובה גם לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח (לא פחות מ 3 שנים, אך באופן אידיאלי 5), אשר מתארת ​​את ההתפתחות העסקית והתרבותית לישראל וממנה החוצה, הן למען היוצרים הישראליים העצמאיים ולמגזר המוסיקה הישראלי והן לטובת המקצוענים והידועים אשר הארגון ירוויח איתם קשרים הודות לכך. 

 

-זה יכול לכלול שילוב של רשימה של גופי תקשורת, ואירועים / פסטיבלים בתעשייה עם שותפויות פוטנציאליות שידורגו לפי חשיבותן וערכן המעשי-כרונולוגי.

 

-אתר שמדגיש אי אילו הזדמנויות וכן דרישות מאמנים על מנת שיוכלו לצלוח הזדמנויות אלו; כמו גם יכיל האתר בסיס מורכב ומבוסס נתונים של אמן או אמנים ובהתאם מגוון של כלים חשובים/ פרטי יצוא ומשאבים באינטרנט.

 

-אסטרטגיית תקשורת שמגדירה בפשטות וביעילות את 'יצוא ופיתוח המוסיקה הישראלית כישות אחת ומכובדת, על ידי כל בעלי העניין, הן ציבוריות והן פרטיות.

 

-מבנה מפורט היטב שיעריך את ההשפעה התרבותית והכלכלית, לתכנית ארוכת הטווח, שיתועד בכתב , וזאת על מנת להעריך ולהבין את התרחבות וביצוע טרם התחייבות מכל צד שהוא.

 

יוזמות טיפוח:

גוף זה צריך לספק ולייצר הזדמנויות רחבות טווח בעלות ערך וחשיפה ברמה גבוהה, כולל הזדמנויות לשואוקייסים ברמה הבינלאומית בחו״ל, כמו גם בארץ; זאת בכדי לכמת את האמנים הראויים לתמיכה ודחיפה בדרך זו. כאשר כל פעילות הבחירה בדבר הכשרון צריכה להתרחש ולהתבצע בידי ישות ניטראלית דוגמת סדרה של יועצים בינלאומיים.

 

שימת דגש רב על שותפויות עם התעשייה הבינלאומית וגופי תרבות, בכדי לפתח המשכיות, הכוללת את האפשרות לייבא/ לייצא הסכמים הדדיים ותרבותיים בין ישראל למגזר המוזיקה הבינלאומי.

 

למען הסר ספק, על  משרד המוזיקה ליצוא פיתוח מוסיקה ישראלית להיות ניטראלי ונטול בלעדיות בדבר כל ההחלטות היצירתיות אשר ינקטו כלפי כל בחירת כשרון או בעלי עניין צד שלישי כמדיניות משנה, כולל אך לא מוגבל לתכנות או אוצרות- אך מוכרח שיתאם ויבצע את הצד הלוגיסטי, שיווקי ומותגי, בכדי לייצר קשרים בינלאומיים ופיתוח-פנימי תרבותי ועסקי, עבור כלל מגזר המוזיקה בישראל.

 

הליך סיקור וניתוח צריך להיות כתוב ומתועד כחלק מהתכנית האסטרטגית של הפעילות, אשר בוחנת את רווחי האמן/ים ואנשי מקצוע מהזדמנויות כאלה.

 

 

מסקנה:

ארגון Oleh! Records- Israel's Music Export & Development כבר פועל בישראל מאז 2006 כארגון ללא כוונת רווח הרשום כעמותה, תומך באלפי מוזיקאים ישראליים ומאות אנשי מקצוע וכן במגזר המוזיקה של ישראל בכלל, וזאת בכדי לפתח הזדמנויות גדולות ואסטרטגיות לחשיפה, השקעה, וצמיחה בעולם.

Oleh! כבר תמך בעבר בסוכנויות הקשורות או שאינן קשורות  לממשלה, הכוללים בין היתר את משרד החוץ, מכון היצוא, משרד התיירות, ומשרד ראש הממשלה, שכולן נהנו ממגזר המוזיקה של ישראל.

 

מנדט הליבה של הארגון כבר נחשף והוגשם דרך ביצוע פרויקטים גדולים בפיתוח רשת נרחבת של בעלי ברית והזדמנויות לחשיפה או השקעה במגזר המוזיקה הבינלאומית של ישראל.

עד כה, מימון התקציבים התפעוליים של הארגון נעשה כולו על ידי תרומות פרטיות ופילנתרופיות, ללא השקעה או תמיכה מהממשלה.

אני הח'מ מאשר באופן מלא את המניפסט לעיל, ותומך לחלוטין באולה! רקורדס המשרד לייצוא מוסיקה ישראלית, כי באמצעות Oleh! Records- Israel's Music Export & Development יישא את המנדט בכדי להשיג את המשימות המופיעות במסמך זה.